פסק-דין בתיק ב"ל 10006-09

כללי

1.      בפנינו תביעה להכרה בליקויי התובע בידיו כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") במסגרת מנגנון המיקרוטראומה. עסקינן בשלב השני של התביעה, בו נדרשת הכרעה בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי התובע.

2.      כמפורט בהחלטות קודמות, אלה העובדות המוסכמות הצריכות לענייננו:

1.      התובע יליד 1970, עבד כמנהל עבודה ומנהל טכני במסוף מ.נ.ר. בירושלים.

2.      התובע עבד במוסך מחודש 6/02, בימים א-ה בין השעות 7:30 -16:00 וביום שישי בשעות 8:00- 12:00.

3.      בשנת 2007 התחיל התובע לסבול מכאבים בשורש כף יד ימין ובגב כף יד ימין. בשל כך החל התובע להשתמש ביד שמאל לצורך עבודתו.

4.      כיום התובע סובל מכאבים בשתי הידיים.

5.      התובע פוטר מעבודתו בשל מצבו הרפואי.

3.      בהחלטה מיום 6.1.11 נקבע כי קיימת תשתית עובדתית לפגיעה בכפות ידיו של התובע לפי תורת המיקרוטראומה, בהתאם לתנאי עבודתו. כמו כן מונה כמומחה רפואי של בית הדין ד"ר אנג'ל  (להלן: "המומחה") אשר נתבקש לחוות דעתו בעניין הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע  לבין הליקוי ממנו הוא סובל בכפות ידיו. בפני המומחה עמד תיקו הרפואי של התובע.

דיון והכרעה

4.      בחוות דעתו מיום 25.7.11 קבע המומחה כדלהלן:

א. התובע סבל מכאב באזור שני שורשי כפות הידיים. נערך ברור מקיף אולם לא נמצא ליקוי ברור. צילומים היו תקינים, בדיקת אולטראסאונד היתה תקינה. בדיקת MRI היתה תקינה. (בדיקות אלה צפויות לזהות ליקוי כמו RSD או דלקת בגידים). בדיקת EMG היתה תקינה. בדיקה נוירולוגית ובדיקה ריאומטולוגית היו תקינות. בבדיקה גופנית לא מצוין ממצא פרט לרגישות בצד הכפי של שורש כף היד. בדיקת מיפוי עצם הראתה קליטה דיפוסית בכל כף יד ימין. נרשם בפענוח שזה יכול להתאים לשנוי דלקתי ולא ניתן לשלול RSD (תסמונת כאב). האבחנות לכן הן רק משוערות. במספר רשומים מוזכרת האבחנה של תסמונת כאב ובחלק דלקת בגידים מכופפים.

ב. - ו. עבודה עם עכבר של מחשב כפי שתוארה בהחלטה לא גורמת נזקים מוגדרים ובלתי הפיכים באזור הגידים או בשאר כף היד, במידה שתתרום תרומה ממשית להתפתחות דלקת בגידים או תסמונת כאב.

ז. - ח. כאמור, לא אובחן ליקוי ברור. השפעת העבודה על התפתחות תסמונת כאב או דלקת בגידים (שהן האבחנות המשוערות), הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים. העובדה שכאב הורגש בזמן הפעלת היד בעבודה הינה צפויה אולם אין בכך כדי לקשור קשר סיבתי של גרימה בין העבודה למחלה.

5.      המומחה נשאל שאלות הבהרה שהפנה אליו התובע. בייחוד טען התובע כי חש כאב בזמן העבודה, וכי המומחה לא התייחס לאפשרות שעבודת התובע גרמה, אם בדרך של גרימה או ואם כהחמרה, לכאבים אלו.  בתשובותיו מיום 7.9.11 השיב המומחה בין היתר כך:

" כפי שציינתי, העובדה שאדם מרגיש כאב בזמן פעולה אינה קושרת קשר סיבתי של גרימה בין העבודה למחלה.

אדגים זאת בדוגמא פשוטה: לשמעון וראובן יש מחלה זהה של כאב גב תחתון ובלט דיסק בגב. שמעון הולך לעבוד בגינה וראובן קורא ספר בכורסת הטלוויזיה שלו. שמעון ירגיש כאב בגב בזמן העבודה בגינה, וראובן לא. זאת למרות שמחלתם זהה מראש. כלומר עצם הרגשת כאב בזמן עבודה לא אומרת בהכרח שנזקים נגרמו בעבודה."  (ההדגשה במקור, א.א.)

6.      לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ביום 9.10.11, הגיש התובע בקשה נוספת להעברת שאלת הבהרה למומחה, בעניין אפשרות גרימת מגבלות תפקודיות בזמן העבודה. הנתבע התנגד לשאלה ולנוסחה. לפנים משורת הדין וחרף המועד בו הוגשה, שאלה זו הותרה בשינוי קל. כך נשאל המומחה:

"האם נכון יהיה לומר, לאור האמור בחוות דעתך, שאופן עבודתו של התובע גרם להחמרת הכאבים  והחמרה במגבלות התפקודיות שלו באופן זמני (בזמן העבודה או לאחריה), מבלי שתהיה לכך השלכה ארוכת טווח?"